בטהובן: סונטה לפסנתר מס’ 28, פרק ראשון, תיבות 34-29
הסונטה לפסנתר מס’ 28 הולחנה בעיר באדן, מדרום לווינה, אשר בה שהה בטהובן בקיץ 1816. סונטה אינטימית ומהורהרת זו, שבטהובן עצמו כינה סדרת רשמים וחלומות, פותחת את “התקופה המאוחרת” במחזור 32 הסונטות לפסנתר, בהתאם לחלוקה המקובלת של חיי בטהובן לשלוש תקופות עיקריות. זו הסונטה הראשונה שבה השתמש בטהובן במושג Hammerklavier (מגרמנית: פסנתר פטישים), מושג שהתפרסם ככינוייה של של הסונטה הבאה ברשימה, מס’ 29.
בפרק השלישי של סונטה זו מתועדת תכונה מיוחדת של הפסנתר הווינאי בתקופתו של בטהובן: הקשת הפטישים הפנימיים במנגנון הפסנתר על מיתר יחיד. אחת התכונות של הפסנתר המודרני, התורמת לחוזקם של הצלילים המופקים ממנו, היא שכמעט כל פטיש מקיש בו-בזמן על שלושה מיתרים שגובהם זהה. אחת הדרכים להחליש את צלילי הפסנתר תוך כדי הנגינה היא הפעלת פדל מיוחד באמצעות הרגל השמאלית, במטרה להסיט מעט את כל מערכת הפטישים, וכך כל פטיש מקיש על שני מיתרים בלבד מתוך השלושה. בתקופתו של בטהובן היה פדל מיוחד שהסיט את כל מערכת הקלידים עוד יותר, כך שכל פטיש הקיש אך ורק על מיתר יחיד. שתי דוגמאות ידועות לכך מאת בטהובן הן הפרק השלישי בסונטה שלפנינו והקונצ’רטו מס’ 4 לפסנתר ולתזמורת, שבהן רשם המלחין את ההוראה לנגן במיתר יחיד.