ברהמס: אינטרמצו לפסנתר אופוס 118 מס’ 1
מאז תקופת הרנסנס, המושג אינטרמצו שימש כותרת לקטע ביניים המפריד בין שני קטעי מוזיקה משמעותיים, כגון שתי מערכות באופרה. במאה ה-19, שחרר ברהמס את האינטרמצו מחובתו המסורתית: הוא הלחין יצירות קצרות לפסנתר העומדות בפני עצמן ואינן מיועדות לשמש הפרדה. השוו עם שחרור הפרלוד מחובתו לשמש הקדמה.
אופוס 118, מיצירותיו המאוחרות של ברהמס, הוא קובץ של שישה קטעים קצרים לפסנתר, כולם בעלי כותרות הרומזות למבנה חופשי ובלתי מחייב: אינטרמצו, רומנסה ובלדה. ברהמס הקדיש את היצירה לפסנתרנית והמלחינה קלרה שומן, רעייתו של המלחין רוברט שומן, שהייתה דמות רבת השפעה בעולם המוזיקה באירופה במאה ה-19.