אוניסון
מתוך הספר צלילוגיה: המושג אוּנִיסֹון שימושי בשפות שונות כמילה נרדפת לפרימה זכה (מלטינית: uni = אחד, sonus = צליל). לעתים, מושג זה עשוי לבטא משמעות רחבה יותר ולהתייחס להופעה בו־זמנית של צלילים בעלי שם שווה — גם כאשר הם מצויים ברגיסטרים שונים. לדוגמה: כאשר כמה אנשים שרים יחד אותה המנגינה, המרווח שנוצר בין קולותיהם בכל רגע נתון הוא פרימה זכה. אולם אם המשתתפים שרים ברגיסטרים שונים, כלומר חלק מהמשתתפים הם בעלי קולות גבוהים והאחרים בעלי קולות נמוכים (כמו נשים וגברים, מבוגרים וילדים וכד’), הקולות יתפצלו באופן טבעי למרווח של אוקטבה... למאמר המלא ←
מטרונום
בעלי חיים שונים, ובהם בני האדם, ניחנו ביכולת מופלאה לקלוט את ההבדל במהירותן של פעילויות שונות. לדוגמה, נוכל לקלוט כי אדם אחד רץ מהר יותר מרעהו. לקליטה כמותית זו, החיונית להתמצאותנו במרחב ותורמת להישרדותנו, יש גם כמה מגבלות. ענייננו במגבלה אחת מסוימת: קליטת המהירות היא אמנם כמותית אך אינה מדויקת. אנו יכולים לזהות את ההבדל שבין פחות ליותר, אך לא נוכל לכמת את ההבדל במדויק, כלומר לנקוב במספר. לדוגמה, נוכל לדעת כי אדם אחד רץ מהר יותר מרעהו, אך לא נוכל לדעת פי כמה. גם את מהירות ריצתו של אדם... למאמר המלא ←
אמפליטודה
המושג אַמפּלִיטוּדָה אינו שייך לתחום המוזיקה, אלא למדעי המתמטיקה והפיזיקה. מדוע פלש מושג מדעי אל אתר אינטרנט המוקדש למוזיקה? ומדוע נכפית כאן על המוזיקאים גיחה למחוזות רחוקים, בעוד שיכולים הם להפקיד את העיסוק בחוקי הטבע בידיהם המיומנות של אנשי המדע? אף על פי שתחומי המדע והאמנות מצטיירים כשונים מאוד זה מזה, לא תמיד שררה ביניהם הפרדה מוחלטת. דוגמאות מובהקות ל”התערבות” מתוכננת של חוקי המדע באמנות כלשהי נוכל למצוא ללא קושי בתולדותיה של אמנות המוזיקה: לא פעם ולא פעמיים נדרשו המוזיקאים לחוקים שונים מתחום תורת האקוסטיקה ־ ענף של הפיזיקה העוסק בחוקי הטבע... למאמר המלא ←